דב Bear
סגולות הדוב הן הסתכלות פנימה, חיפוש אחר האמת, הקשבה למקצבים הפנימיים.
הדוב נמצא במסע חיפוש אחר האמת, הוא מחפש דבש, חיפוש אחר האמת המתוקה.
הדוב השחור הוא הדוב הנפוץ ביותר. הצבע השחור מסמל הקשבה. הוא מסמל את היכולת להיכנס פנימה לעצמנו ולהקשיב לקצב הפנימי, לעיתוי. בחורף, הדוב נכנס לרחם המערה לחרוף ולעכל את הניסיון שצבר.
הוא נכנס לשלב של חלום ומחפש תשובות. בזמן תרדמת החורף יורדת טמפרטורת הגוף של הדוב וקצב נשימתו מואט. בתקופה זו הוא מתקיים ממאגרי השומן שבגופו. בתהליך זה מלמד הדוב להשתמש במשאבים הפנימיים כדי לשרוד, להיכנס פנימה בכדי למצוא את התשובות. באביב הדוב נולד מחדש. האנרגיות מתחדשות באביב, והזדמנויות חדשות מופיעות. בטבע הדובים מטפסים על עצים ומתחככים בגזעים. גם את הדבש הם מוצאים בכוורות התלויות על ענפי העצים. העץ הוא סמל לחיבור בין שמיים וארץ, לפוריות ולצמיחה. הדוב מלמד לעורר את הפוטנציאל הטמון בנו והעץ מכוון לבטא את הפוטנציאל וליישם אותו. הדוב מופיע במיתוסים רבים כסמל רב עוצמה. אצל האינדיאנים, הדוב הוא בעל החיים הקרוב ביותר לאדם, בשל יכולתו להלך על שתי רגליים. אנרגית הדוב היא אנרגיה נקבית ופתוחה שעוזרת להתחבר לחלומות, לאינטואיציה למקום שבו יש את התשובות לכל השאלות, את החלומות, החזיונות ומישורים רחבים של דמיון.
הדוב מכוון להתבוננות פנימית, לכניסה פנימה אל תוך השקט, בכדי להתחבר לידע. ההתבוננות העמוקה פנימה, מסייעת בהגשמת מטרות וחלומות. במהלכה מבשילים רעיונות ופרויקטים חדשים. בכדי להשלים מטרות וחלומות וליישם אותם במציאות, חייבים להתבונן פנימה ולזכור שהגשמת הרעיונות היא תהליך המצריך סבלנות.
החלל הגדול הוא המקום בו כל הפתרונות והתשובות נמצאים באחדות עם השאלות שממלאות את המציאות. התשובות לשאלות נמצאות בתוכנו. בתקופות "רדומות", בהן האנרגיות נמוכות ואינן מאפשרות לפעול ולהתקדם, מומלץ לקחת פסקי זמן, לנוח ולמלא את המצברים. אם לא ניזום זאת, הירידה האנרגטית תגיע בכל מקרה, ותכפה עלינו את ההאטה.
בואש Skunk
סגולות הבואש הן מוניטין, כבוד, הערכה עצמית, חושניות.
לבואש חשובים מרחב המחייה והכבוד. הוא מלא בשמחת חיים וחסר דאגות, מתנהל בנחת ובשלווה עם בעלי החיים אשר מכבדים את המרחב שלו. הוא מלא בביטחון עצמי רב, ויש לו רצונות משלו וקצב פנימי שאינם תלויים בסביבה. הבואש שקט מאד, הוא משפיע באופן אנרגטי, ללא מילים או מעשים מיוחדים. שלא כמו חיות טרף אחרות, הבואש לא מאיים על חיי האחרים אבל מאיים על החושים של הסובבים אותו. התכונה המיוחדת והידועה ביותר של הבואש היא בלוטות הריח המפותחות מאוד, שבהן הוא יכול למשוך את בני מינו ולהדוף את אלו שאינם מכבדים את מרחב המחיה שלו. הבואש אינו ממהר לתקוף, אך ברגע שסימן את יעדו, הוא ישתמש בשרירים שנמצאים ליד בלוטות הריח המאפשרים לו לרסס בדיוק רב, למרחק של 2 עד 3 מטרים. תרסיס הבואש מכיל חומר כימי שכולל גפרית ובעל ריח דוחה. החומר יכול לגרום לגירוי ואף לעיוורון זמני. הבואש מעצים את כוח החיים ומלמד לנצלו ביעילות רבה יותר ויש לו אנרגיות מיניות חזקות.
הופעת הבואש מבשרת על הזדמנות לפתח מוניטין והערכה עצמית. יתכן והבואש מצביע על תקופה של חושניות ומיניות מוגברת. הבואש מזמין אתכם לפעול בשקט ובשלווה ולהשפיע באמצעות היכולת האנרגטית החזקה שלכם. שפת הגוף משדרת לאחרים את מה שאנו חושבים על עצמנו. הבואש מעודד אותנו להאמין בעצמנו, לשקף כבוד עצמי ולשמור על מרחב המחיה האישי שלנו. הבואש מלמד להגדיל את ההערכה העצמית ולגלות ביטחון רב יותר, לתת כבוד ולדרוש כבוד, להבליט את האיכויות הקיימות בתוכנו. הוא מלמד ליצור עמדה של עוצמה ומוניטין, לפעול מתוך הפנימיות שלנו, ללא אגו וללא צורך לשלוט באחרים. גישה של כבוד עצמי מושכת את הדומה ומרחיקה את מי שאינו מתאים.
כלב Dog
סגולות הכלב הן נאמנות, ידידות, מתן שירות, יציבות והגנה.
הכלב המכונה ידידו הטוב ביותר של האדם, היה החיה הראשונה שבויתה, לפני כ- 14,000 שנים (בדיקה בשיטות מולקולאריות מראות על תקופות קדומות יותר - לפני יותר מ- 100,000 שנה, אך טענות אלו עדיין שנויות במחלוקת). ככל הנראה, הכלב בוית מתת-מינים של הזאב, ויתכן אף, שתהליך הביות התרחש במקביל באזורים נוספים ברחבי העולם הישן בעבר האדם חלק לעתים את משכנו עם זאבים. במרוצת הזמן ברר את גורי הזאב ונטל משם את אלו שיועילו לו בבגרותם. ככל הנראה הבחין האדם כבר באותם ימים בתכונות החברתיות של הזאב, במוכנותו לקבל מרות, בערנותו ובפיקחותו, ומצא שסגולות אלה די בהן כדי להפוך את הזאב למלווהו. תכונתו של הכלב, המייחדת אותו לצרכי האדם משאר המינים הפיקחים ובעלי יכולות, היא רגישותו למסרים אנושיים. כלבים גודלו בזכות נאמנותם הרבה ובשל התועלת שהביאו לאדם מתוך תבונה, סתגלנות ושיתוף פעולה חברתי כלהקה. מינים שונים של כלבים הם בעלי מאפיינים וכישורים ייחודיים. יש בהם כלבי ציד, כלבי רועים, כלבי שמירה, כלבי מסע, וכלבי שעשוע. במרבית שבטי האינדיאנים גידלו כלבים לציד ולשמירה. לכלב אינסטינקט טבעי להגן על הטריטוריה שלו, על הבית ועל דייריו, מפני פולשים. הוא מסתמך במידה רבה על חוש הריח המפותח שלו ונוהג לסמן את הטריטוריה שלו ולהתריע על כל סכנה מתקרבת. הכלב נאמן ביותר ואינו שומר טינה. אהבתו אינה יודעת גבולות והוא נשאר נאמן ומשיב אהבה גם אם קיבל יחס פוגע.
הכלב מלמד אותנו היבטים של נאמנות, שירות, חברות ואהבה ללא תנאי. הכלב יכול להתקשר גם בהקשר של טריטוריה, יציבות, מרחב מחייה והגנה עליהם. לעיתים הוא מגיע כדי להזכיר לנו לא לשכוח את עצמנו ולהיות נאמנים גם למי שאנו, לאמת האישית, לצרכים ולמטרות שלנו.