החיבור בין ימי השבוע וכוכבי הלכת הנראים לעין, נוצר ככל הנראה כבר במיתולוגיה הבבלית, ועבר בין התרבויות השונות. לכל שפה יש את שמות הימים שלה, אולם קיים דמיון וקשר רעיוני או אטימולוגי בין השמות, שעובר דרך שמות הכוכבים.
מחבר:
מערכת iStrology
מחפירות ארכיאולוגיות התברר שהקדמונים סגדו בנפרד לשמש ולירח והכירו את תנועתם של 5 כוכבי-לכת בלבד: כוכב-חמה, נוגה, מאדים, צדק ושבתאי. הם הכירו קבוצות אחדות, אך לא את מערכת השמש כולה.
בעת העתיקה האסטרולוגיה הייתה חלק בלתי נפרד מהמדע של אותם זמנים, על פי תפיסה זו היה כל כוכב אחראי ליום מסוים מימות השבוע,
שמות הימים
יום ראשון – על-פי התנ"ך (בראשית, פרק א' פסוקים א'-ה'), ביום זה החלה בריאת העולם. יום זה נקרא "יום אחד" ובו נבדלו האור והחושך.
dies
Solis בלטינית או
Sunday באנגלית, שמו של היום המזוהה עם השמש.
יום ראשון הוא יום האל או יום השמש - דומינגו בספרדית (יום האל), ויום השמש בשאר השפות.
הרומאים קראו לו יום השמש, שזהו בהחלט גרם שמיים משמעותי לפתוח איתו את השבוע, אלא שבחלק ממדינות אירופה, ועל פי תקן ISO-8601, זהו היום השביעי בשבוע. זהו יום קדוש עבור הנוצריים, ולפיכך, יום מנוחה בכל מדינות אירופה ואמריקה.
על-פי הברית החדשה והאמונה הנוצרית, ביום ראשון קם ישו לתחייה. כל עוד היו רוב הנוצרים יהודים, היה יום התפילה הנוצרי מצוין בשבת, ורק במאה השנייה לספירה, כאשר המתנצרים מקרב האוכלוסייה האלילית באימפריה הרומית הפכו לרוב, עברו ההתכנסות והתפילה ליום ראשון.
יום שני- שמו של היום השני מופיע לראשונה בסיפור בריאת העולם בתנ"ך (בראשית פרק א' פסוקים ו'-ח') זהו היום שבו נבראו השמיים.
בתפילת שחרית של יום שני נהוג לקרוא בתורה בפרשת השבוע.
באנגלית זהו
Monday מאותו שורש ממנו מגיעה המלה האנגלית לירח moon. אך טבעי הוא הדבר שאחרי השמש נפגוש בירח. בצרפתית קוראים לו Lundi בדיוק מאותה סיבה - Luna היא הלבנה בלטינית.
בכל מדינות אירופה ואמריקה זהו היום הראשון בשבוע העבודה.
באמונות עממיות שונות, בעיקר באירופה, נחשב הירח לסמל הסכנה והמסתורין, ולפיכך יום שני נחשב ליום "חסר-מזל".
השיר "I Don't Like Mondays", של בוב גלדוף, סולן להקת "עכברושי בומטאון", נולד ממשפט שאמרה ברנדה ספנסר, ילדה בת 16, שירתה בבוקר יום שני אחד בשנת 1979 מחלון ביתה לעבר בית ספר סמוך, הרגה שני אנשים ופצעה אחדים. המשפט מהשיר הוא ההסבר היחיד שנתנה למעשה.
יום שלישי – שמו של היום בעברית מופיע לראשונה בסיפור בריאת העולם בתנ"ך כיום שבו נבראו היבשה והימים וגם הצמחים (בראשית פרק א' פסוקים ט'-י"ג)
בעקבות תיאורו בספר בראשית נאמר עליו הביטוי פעמיים כי טוב, והוא נחשב, במסורת היהודית, כיום שיש בו מזל טוב במיוחד, ולפיכך ראוי לקבוע אותו כמועד לטקס נישואין.
הרומאים קישרו אותו לכוכב הלכת מאדים שזוהה עם מארס, אל המלחמה. בצרפתית נקרא היום Mardi, באיטלקית martedì , ובספרדית martes, כולם גלגולים של dies Martis הלטיני.
באנגלית זהו
Tuesday – על שם טיר, המקביל במעמדו למארס
ונחשב לאל המלחמה של העמים הנורדים. השם הזה עובד ל-TWIS באנגלית של ימי הביניים והגיע לימינו אנו בגרסת TUE.
עבור הבודהיסטים הטיבטיים יום שלישי הוא יום המנוחה.
יום רביעי – שמו של היום מופיע לראשונה בסיפור בריאת העולם בתנ"ך (בראשית פרק א' פסוקים י"ד-י"ט) כיום שבו נבראו השמש והירח.
הרומאים קישרו את היום לכוכב חמה, מרקורי, הלא הוא שליח האלים. שמו של יום רביעי נגזר ישירות משמו בלטינית Dies Mercurii (יום מרקורי) וכך בצרפתית השם הוא Mercredi, באיטלקית Mercoledì ובספרדית Miércoles.
באנגלית-
Wednesday וודן הוא מלך האלים הנורדי, השם נגזר משמו של האל הנורדי אודין, שמבוטא בגרמנית ווטאן, ובמקור Wodan.
אך דווקא בגרמנית עצמה נקרא יום רביעי בשם Mittwoch במשמעות של "אמצע השבוע". "אמצע השבוע" הוא שמו של יום רביעי גם בשפות אחרות, ביניהן היידיש (מיטוואָך).
יום חמישי – שמו של היום מופיע לראשונה בסיפור בריאת העולם בתנ"ך (בראשית פרק א' פסוקים כ'-כ"ג) כיום שבו נבראו החרקים, חיות המים והעופות.
ביהדות יום חמישי מוכר כיום שבו נהוג לקרוא בתורה בפרשת השבוע בתפילת שחרית.
הרומאים קישרו אותו לכוכב-הלכת צדק שזוהה עם יופיטר, מלך האלים.
בלטינית נקרא היום Dies Iovis - יוביס הוא שם אחר לאל יופיטר, ומכאן שמו בחלק מלשונות אירופה: בצרפתית Jeudi, בספרדית Jueves ובאיטלקית Giovedì.
באנגלית
Thursday - לכאורה המקביל של יופיטר הוא וודן, שכבר קיבל אצל הנורדים את יום רביעי, וכך את יום חמישי קיבל בנו של וודן - ת'ור.
יום שישי – שמו של היום מופיע לראשונה בסיפור בריאת העולם בתנ"ך (בראשית פרק א' פסוקים כ"ד-ל"א) כיום שבו נבראו בעלי החיים שוכני היבשה והאדם.
הרומאים קישרו את היום הזה עם
כוכב-הלכת נוגה - ונוס, אלת האהבה, בשפות הלטיניות הוא נובע מהשם הלטיני Dies Veneris, יומה של ונוס. בצרפתית הוא נקרא vendredi, באיטלקית venerdì ובספרדית viernes.
בלשונות הגרמניות שמו של יום שישי נגזר משמה של האלה הנורדית פריה, לכן באנגלית השם
Friday, יומה של פריה אלת האהבה והנישואין.
בכל מדינות אירופה ואמריקה זהו היום האחרון בשבוע-העבודה (למעט עסקים שפועלים שישה ימים בשבוע).
עבור הנוצרים, על-פי הברית החדשה, זהו היום שבו נצלב ישו.
עבור המוסלמים זהו היום המקודש בשבוע, יום שבו מתנהלת תפילה המונית במסגדים הכוללת דרשה. לפיכך הוא מכונה בערבית "יום אל-ג'ומעה", כלומר "יום ההתכנסות" או "יום הקהל".
שבת – לפי התורה, ביום זה הסתיימה בריאת העולם, וה' שבת מכל מלאכתו, ומכאן שמו של היום - שבת. בהתאם לכך, ביהדות זהו יום המנוחה השבועי.
"ויכלו השמים והארץ, וכל צבאם. ויכל אלוהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה, וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה. ויברך אלוהים את יום השביעי ויקדש אותו, כי בו שבת מכל מלאכתו, אשר ברא אלוהים לעשות" בראשית, פרק ב' פסוקים א'-ג'
בשפה העברית שמם של ימי השבוע מבוסס על מספרם הסידורי בשבוע (יום ראשון, יום שני וכו'). יוצא מן הכלל היום השביעי, שאינו קרוי "יום שביעי" אלא שבת.
הסיבה לכך תימצא במדרש המספר על שמאי הזקן, שכל דבר נאה שנזדמן לו הניחהו בשביל שבת. הרעיון הטמון במדרש ברור: יום השבת הוא תכלית השבוע. זהו היום בו אדם פנוי מעבודתו, והוא נח, לומד, מגשים את עצמו. שמות הימים בשפה העברית מבטאים את היחס לשבת כיום מרכזי בשבוע כולו.
הרומאים קישרו אותו אל סאטורן, שנקרא משום-כך "
שבתאי" בעברית ובאנגלית -
Saturday“יומו של סאטורן".
בכל ארצות אירופה ואמריקה זהו יום מנוחה, הנוסף על יום ראשון.
חזרה לעמוד קודםהדפסה
מאמרים נוספים באתר
אורנוס בתאומים 2025-2033 כך הוא ישפיע על כל מזלתחזית שנתית לשנת תשפ"התחזית אסטרלוגית שבועית 17.04.2015-23.04.2015זמני ירח שחורתחזית אסטרולוגית לשבוע שבין 08.02.2013-15.02.2013 סודות האסטרולוגיה המצריתזמני ירח שחור גיבוימה מזל האופק שלך?משמעות מזל האופקנסיגה של כוכבים