אנשים רבים מגיעים לקריאה בקלפי טארוט בשאלה של "מה יהיה".
פירוש הדבר הוא שהם מאמינים, גם אם באופן לא מודע, שהעתיד שלהם כבר נקבע. התפקיד שלנו כקוראים הוא להציג לפני השואל דימוי של עתיד פתוח שיש בו שבילים שונים, ולתת לו תחושה שהוא יכול להשפיע על בחירת השביל שלו. כביכול, עלינו להעביר לשואל את התמונה הקוונטית של עתיד פתוח, שהבחירה האנושית ממלאת תפקיד בעיצובו.
מתוך "טארוט - הקריאה הפתוחה", ספר בהכנה של ד"ר יואב בן-דב
מחבר:
ד"ר יואב בן דב
קלפים ושיטות אחרותמבחינת המבנה הכללי, קריאה בקלפים דומה מאד לשיטות אחרות של חיזוי וייעוץ מיסטי. רוב השיטות האלה מתבססות על מערכת של עצמים סמליים שהיא "שפת הסימנים" של הקריאה. לדוגמה, בשיטת האי צ'ינג הסינית מטילים מטבעות על השולחן, בוחרים קטע מתוך ספר עתיק על פי הצד שיצא למעלה, וממנו מקבלים את התשובה. בשיטת ניחוש אפריקאית משליכים קונכיות על האדמה, ונותנים את התשובה על פי צורת נפילתן. שיטות דומות עם אמצעים כאלה או אחרים מקובלות כמעט בכל תרבות אנושית המוכרת לנו.
מעבר להבדלים באמצעים ובשפת הסמלים, אפשר להבחין שהשיטות האלה מקיימות את שני העקרונות שהזכרנו בעניין ערבוב הקלפים. מצד אחד, אי אפשר לשלוט באופן מודע על הטלת המטבעות או הקונכיות, ולכן היא נראית לנו כתהליך אקראי. מצד אחר, מה שקובע את צירוף הסמלים לקריאה הוא תנועת היד של השואל, או של הקורא המתרכז באותו רגע בבעיה של השואל, כאשר הם מטילים את המטבעות או הקונכיות. סביר אפוא שאת השיטות השונות אפשר להבין באותו אופן, ולא צריך לחפש הסבר נפרד לכל אחת מהן. אפשר גם להסיק מכאן שאין שיטה אחת שהיא אמיתית יותר מאחרות. הבחירה בין קריאה בטארוט לבין אי צ'ינג או קונכיות אפריקאיות, למשל, היא עניין שתלוי בצרכים שלנו ובשפת הסמלים שמדברת אלינו ואל השואל.
שלוש גישות להסבראת שיטות הייעוץ המיסטי אפשר להבין בשלוש גישות שונות. בגלל שהדבר אינו משמעותי לקריאה עצמה אפשר להתלבט ביניהן, לנסות לשלב אותן או לשנות את דעתנו עליהן בלי שהדבר יפריע לעבודה עם הקלפים.
גישה ראשונה, שהייתה מקובלת בתקופות קודמות, אפשר לכנות "הגישה המכאנית". על פי גישה זו ישנם גורמים המשפיעים באופן נסתר על ערבוב הקלפים או הטלת המטבעות. לדוגמה, אנשים שמאמינים בפראפסיכולוגיה ובכוחות על טבעיים יכולים לחשוב שגם כאשר פני הקלפים סמויים מאיתנו, משהו בנו יכול לקרוא אותם ולכוון את הערבוב כדי שנגיע לתשובה הנכונה. אפשר גם להאמין שכוחות של טלקינזיס, כלומר יכולת להזיז חפצים מרחוק, מתערבים בערבוב הקלפים או בהטלת הקונכיות ומטים אותם לכיוון הרצוי. בגישה זו, מה שפועל על הקלפים הוא כוחות דומים לכוחות "המכאניים" של חוקי הפיזיקה המוכרים, אולם המדע של ימינו עדיין לא גילה אותם. מי שמפעיל את הכוחות האלה הם חלקים גבוהים בתודעה שלנו, או אולי ישויות מיטיבות המעוניינות להעביר לנו מסרים מועילים.
את הגישה השנייה, שהופיעה במאה העשרים, אפשר לכנות "הגישה הסינכרונית" בעקבות מושג שהמציאו הפסיכואנליטיקן הידוע קרל יונג והפיזיקאי חתן פרס נובל וולפגנג פאולי. על פי גישה זו, מעבר לכוחות הסיבתיים שפועלים על פי החוקים המכאניים של הפיזיקה, יש בעולם גם עקרונות שמסדרים את מהלך המאורעות על פי שיקולים של משמעות ותכלית. עקרונות כאלה גורמים לאירועים שמתרחשים בו-זמנית (או בלועזית: באופן סינכרוני) להתנהג על פי תבנית משותפת, למרות שלכאורה אין קשר ביניהם. אם השואל מערבב את הקלפים כאשר הוא מרוכז בבעיה שלו, אזי על פי חוקי הפיזיקה אין קשר בין סידור הקלפים לתוכן מחשבותיו. אולם מכיוון שערבוב הקלפים וההתמקדות בבעיה מתרחשים בו-זמנית, העיקרון הסינכרוני אומר ששניהם ישקפו אותה תבנית. אם נתבונן בקלפים נוכל לזהות את התבנית המשותפת, וכך להבין לעומק את הבעיה של השואל.
גישה שלישית אפשר לכנות בשם "הגישה הדינמית". על פי גישה זו, הנקודה המשמעותית היא לא סידור הקלפים על השולחן, אלא התהליך שהשואל והקורא עוברים יחדיו. אולי סידור הקלפים הוא באמת אקראי, ואולי מעורבים בו כוחות על טבעיים או עקרונות סינכרוניים. כך או אחרת, השואל והקורא משתמשים בסידור הקלפים רק כנקודת מוצא. באמצעות שפת הקלפים הם מעלים אל פני השטח את הידע והתובנות שהיו חבויים בעומק נפשו של השואל, ושהוא עצמו לא היה מודע להם. בגישה זו, בסופו של דבר מה שחשוב הוא לא אם צירוף הקלפים כשלעצמו הוא אקראי או סימן, אלא איך השואל והקורא חווים אותו ומפיקים ממנו תשובה מועילה ומחזקת.
מכיוון שהגישה הדינמית מתמקדת בתהליך הבין-אישי ולא בכוחות או עקרונות סינכרוניים שמכוונים את צירוף הקלפים, אפשר לקבל אותה בלי שהדבר יתנגש עם תמונת העולם המקובלת במדע. אולם אפשר אולי גם לעשות עוד צעד, ולנסות להבין את הקריאה בקלפים לאור התובנות שאפשר להסיק כיום מהמדע המודרני. בנקודה זו חשוב להבין שבמאה השנים האחרונות התחוללה במדע מהפכה מושגית, ולכן לא מדובר על אותו מדע שלמדנו בבית הספר. המדע המכאני הישן של המאות ה-17 וה-18 טען שיש תמונה נכונה אחת בלבד של המציאות. על פי התמונה הזו, היקום הוא אוסף של חלקיקי חומר שנעים על פי חוקים מתמטיים קבועים מראש, בלי שום תודעה או כוונה. בראייה כזו לערבוב הקלפים לא יכול להיות שום קשר עם חיי האדם, מכיוון שזהו תהליך אקראי המתבצע עם פיסות קרטון צבועות ותו לא. מכיוון שרוח המדע המכאני עדיין שולטת בלימודי הפיזיקה בבתי הספר ובאוניברסיטאות, גם כיום רבים סבורים שקריאה בקלפי טארוט מתנגשת עם עקרונות המדע. אולם במהלך המאה העשרים הופיעו כמה תחומי מדע חדשים שאינם מצייתים לחוקי המשחק של המדע המכני, ונקראים תורת הקוונטים, תורת הכאוס ותורת המערכות המורכבות. תחומי המדע האלה מאפשרים לראות את הקריאה בקלפים באור חדש.
קוונטים וטארוטתורת הקוונטים היא פרי פיתוח משותף של גדולי הפיזיקאים בתחילת המאה העשרים. היא הופיעה אחרי שהמדע הישן כשל בניסיונותיו להבין את מבנה האטום, ובמהרה היא הפכה לתורה הבסיסית של הפיזיקה, כאשר כמעט כל הטכנולוגיה המודרנית של המאה העשרים מבוססת עליה. אפשר לומר שתורת הקוונטים היא תיאוריה מאד מוצלחת, ורבים מבין מפתחיה עוטרו בפרס נובל. אולם הפיזיקאים החלו להרגיש אי נוחות עם תורת הקוונטים, משום שהיא חורגת מכל מה שהיה מקובל עד אז במדע. אמנם, משוואות תורת הקוונטים חוזות באופן מדויק את התנהגותם של אלקטרונים בניסוי, וזה אמור להיות המבחן העליון לתורה פיזיקלית. אולם אם שואלים מהו בדיוק האלקטרון - כלומר, האם הוא חלקיק או גל - מתברר שתורת הקוונטים עונה שתי תשובות סותרות. האלקטרון יכול להיות מתואר כחלקיק ברגע מסויים, וברגע אחר הוא יכול להיות מתואר כגל. הדבר תלוי בשאלה איזה ניסוי הצופה האנושי, כלומר אנו, מחליטים לבצע עליו. אם נבחר לעשות ניסוי א', האלקטרון יתנהג כחלקיק. אולם אם נבחר בניסוי ב', האלקטרון יתנהג כגל. פירוש הדבר הוא שתורת הקוונטים אינה מדברת על מציאות אובייקטיבית שקיימת כביכול "שם בחוץ". במקום זאת מציאות האלקטרון, כלומר השאלה אם הוא חלקיק או גל, תלויה בתודעה האנושית ובבחירות שלה.
תורת הקוונטים סותרת את התפיסות הישנות גם בכך שהיא מציגה תמונה של עולם פתוח ולא וודאי. לדוגמה, התפרקות של גרעין אטום רדיואקטיבי מתרחשת באופן אקראי. אי אפשר לצפות מתי הוא יתפרק, אלא רק לחשב את הסיכויים לכך שהוא יתפרק במהלך השעה הקרובה. פירוש הדבר הוא שברגע ההווה אנו יכולים לצפות קדימה ולראות אפשרויות שונות של העתיד: ייתכן שהאטום יתפרק במהלך השעה הזו, וייתכן שלא. אפשר גם לנסח זאת באופן הבא. התורות המדעיות הישנות הציגו תמונה של עתיד צפוי וקבוע מראש, מעין מסלול אחד ויחיד שאנו חייבים לנוע בו. אולם תורת הקוונטים מציגה דימוי של עולמות מרובים, כמו מסלולים או שבילים שמתפצלים זה מזה וכל אחד מהם מוליך אל עתיד שונה.
רעיון השבילים המתפצלים הוא חשוב מאד לקריאה בטארוט. אנשים רבים מגיעים לקריאה בשאלה של "מה יהיה", כמו לדוגמה "האם אצליח בעסק". פירוש הדבר הוא שהם מאמינים, גם אם באופן לא מודע, שהעתיד שלהם כבר נקבע. הדבר דומה לתמונה המדעית הישנה שבה העתיד הוא שביל יחיד וקבוע מראש. התפקיד שלנו כקוראים הוא להציג לפני השואל דימוי של עתיד פתוח שיש בו שבילים שונים, ולתת לו תחושה שהוא יכול להשפיע על בחירת השביל שלו. כביכול, עלינו להעביר לשואל את התמונה הקוונטית של עתיד פתוח, שהבחירה האנושית ממלאת תפקיד בעיצובו. זו הסיבה שלא מומלץ לענות על שאלה בנוסח של הגדת עתידות: "יקרה כך וכך". במקום זאת, עדיף שהתשובה תדבר על תסריט אפשרי, משהו כמו "אתה יכול לעשות כך, ואלה התוצאות שאפשר לצפות להן".
אולם תורת הקוונטים יכולה גם לעזור לנו להבין את תהליך הקריאה עצמו. אחד העקרונות הבסיסיים שלה נקרא בשם "קומפלמנטריות" או בעברית "השלמתיות". הרעיון הוא שתיאורים שונים של העולם נמצאים רק בראש ובשפה שלנו. אי אפשר לומר שיש במציאות "באמת" אלקטרונים, או שהם "באמת" חלקיקים או גלים. אלקטרונים, חלקיקים וגלים הם מושגים אנושיים המבוטאים בשפה אנושית. באמצעות המושגים האלה אנו מתמודדים עם המציאות שסביבנו, פחות או יותר בהצלחה. אבל מכיוון שהתפיסה שלנו מוגבלת, אי אפשר לצפות שמושג אחד שהיא מסוגלת להכיל יצליח לתפוס את המציאות בשלמותה. לפעמים מושג החלקיק יועיל לנו, ולפעמים דווקא מושג הגל. הכל תלוי בנסיבות שבהן אנו פועלים ובמטרות שאותן אנו רוצים להשיג. רעיון ההשלמתיות הקוונטית אומר אפוא שלאותה מציאות אפשר להתייחס מנקודות מבט שונות ואף מנוגדות, כאשר כל אחת מהן יכולה להיות נכונה עבורנו בנסיבות המתאימות.
את מושג ההשלמתיות אפשר ליישם לרעיון של מרחב הקריאה. כפי שראינו, לאותם קלפים אפשר להתייחס בשני אופנים שונים. מחוץ למרחב הקריאה אלה פיסות קרטון מצויירות, והערבוב שלהן הוא תהליך אקראי. אולם בתוך מרחב הקריאה, הקלפים הם מערכת סמלים רבת עוצמה, והצירוף שלהם מקבל משמעות דרך הכלל האומר שכל דבר הוא סימן. אז מהו ערבוב הקלפים "באמת" - אירוע מקרי או סימן בעל משמעות? וכיצד אפשר להאמין עליהם גם את זה וגם את זה?
בתפיסת העולם הישנה של המדע המכאני הייתה רק אמת אחת על המציאות, ולכן דבר כזה אינו אפשרי. אולם תורת הקוונטים מאפשרת לנו ראייה רחבה יותר. בראייה הקוונטית, שתי האפשרויות של "אקראי" או "סימן" הן רק שתי דרכים שלנו לתאר את ערבוב הקלפים, בדיוק כמו ששתי האפשרויות של חלקיק או גל הן שתי דרכים שלנו לתפוס את מציאות האלקטרון. ההשלמתיות הקוונטית מאפשרת לקיים את שתי האפשרויות בלי לפסול אף אחת מהן, כאשר הבחירה ביניהן תלויות בהקשר שבו אנו פועלים ובמטרות שאנו רוצים להשיג. בניסוי א', שאנו עורכים אותו באמצעים מסוימים ומבקשים למדוד בו גודל מסויים, אנו מתייחסים לאלקטרון כחלקיק. בניסוי ב', שנערך באמצעים אחרים ועם מטרות אחרות, עלינו להתייחס אליו כגל. באותו אופן, כאשר אנו נמצאים מחוץ למרחב הקריאה אנו מתייחסים לערבוב הקלפים כתהליך אקראי. לעומת זאת, כאשר אנו נמצאים בתוך מרחב הקריאה, עלינו להתייחס לקלפים שיצאו כאל סימן בעל משמעות.
ומה זה "באמת" - אקראי או סימן? על התשובה הזו אי אפשר לענות, בדיוק כפי שאי אפשר לומר מהו האלקטרון "באמת". מצד אחד, לעולם אי אפשר להוכיח שצירוף מקרים שנראה לנו מופלא הוא באמת תוצאת פעולתם של כוחות נסתרים. תמיד אפשר לטעון שזה קרה במקרה, גם אם מראש היה לכך סיכוי מאד קטן. אולם מצד אחר, אי אפשר גם להוכיח שאירוע כלשהו באמת קרה במקרה. תמיד אפשר להאמין שיש כוחות נסתרים המכוונים את הדברים, אולי כדי להעביר לנו מסר או כחלק מתכנית רוחנית כללית של העולם. העניין הוא שעם רעיון ההשלמתיות של תורת הקוונטים, אין צורך לבחור באפשרות אחת שנכונה "באמת". במלים אחרות, תמונת המציאות של מרחב הקריאה אינה פחות או יותר אמיתית מתמונת המציאות שמחוץ לו. מדובר בשתי נקודות מבט שונות על המציאות המורכבת והמסתורית של קיומנו בעולם, ואפשר לנוע ביניהן כאשר אנו נכנסים למרחב הקריאה או יוצאים ממנו.
כאוס ואפקט הפרפרתורת הקוונטים אינה התיאוריה היחידה שמערערת על התפיסה המדעית הישנה. לקראת סוף המאה העשרים התפתחו כמה תחומי מחקר חדשים, שמתבססים במידה רבה על שימוש במחשבים. הראשון מהם, שהופיע במהלך שנות הששים, זכה מאוחר יותר לשם הפופולארי "כאוס".
בתפיסה המדעית הישנה, גורם קטן יכול לחולל רק תוצאה קטנה. תפיסה זו התייחסה למערכות פשוטות, כמו כוכב לכת אחד שמקיף את השמש, או משקולת שתלויה על חוט: דחיפה קטנה תגרום למשקולת לנוע מעט. אולם בעולם שבו אנו חיים רוב המערכות הן הרבה יותר מורכבות, עם מספר גדול של גורמים המשפיעים הדדית זה על זה. במערכות כאלה, פעולה זעירה יכולה להניע תגובת שרשרת עם השפעות עצומות. לדוגמה, על פי תורת הכאוס יש מצבים שבהם די בהפרעה זעירה של מערכת מזג האוויר, כמו לדוגמה משק כנפי פרפר, כדי להניע תהליך של שינוי שהשפעתו הולכת וגדלה. בסופו של דבר התהליך יכול להביא להתפרצותה של סופת רעמים, שתתרחש במקום אחר בעולם וכמה שבועות אחר כך. התופעה הזו זכתה לכינוי "אפקט הפרפר": כביכול, משק כנפיו של פרפר בודד יכול, בתנאים המתאימים, לחולל סופת רעמים.
בדומה לתורת הקוונטים, גם כאן מופיעה תמונה של שבילי עתיד מתפצלים. כאשר המערכת נמצאת במצב של כאוס, דבר שבמערכת מזג האוויר קורה לעתים קרובות, פירוש הדבר הוא שיש כמה שבילים שפתוחים לפניה. בדוגמת הפרפר, שביל אחד מוביל אל עתיד שבו יהיה מזג אוויר נוח, ושביל אחר אל עתיד של סופת רעמים. כאשר השבילים מתחילים להתפצל הם עדיין קרובים זה לזה, ואז די במשק כנפיו של פרפר בודד כדי שהמערכת תעבור משביל אחד לשביל האחר. אולם זמן קצר אחר כך השבילים נפרדים ומתרחקים, ואז ההבדל ביניהם הופך משמעותי. באופן כזה, פעולה קטנה במקום ובזמן המתאימים יכולה לחולל שינוי גדול.
גם בתהליך הקריאה אנו רוצים להפעיל את אפקט הפרפר. בחיי השואל פועלים כוחות ומנגנונים רבי עוצמה, גם פנימיים וגם חיצוניים. הכוחות האלו מקבעים אותו במציאות מסוימת, והסיבה שהוא בא לקריאה היא תחושת אי נחת שיש לו במציאות הזו. עוצמתו של תהליך הקריאה היא מוגבלת: בסך הכל כמה פיסות קרטון מצוירות, ותהליך של שיחה הנמשך כשעה. השואל אמנם משקיע בתהליך זמן, כסף ואנרגיה רגשית, אולם ההשקעה הזו עדיין קטנה מאד ביחס לכוחות הקיימים בחייו. ועם זאת, הערעור הקטן שאנו יכולים לחולל במהלך פגישה כזו יכול להזיז את השואל - חודורובסקי היה אומר, ולו גם במילימטר אחד - ולהעלות אותו על מסלול חדש, שיוביל בסופו של דבר למציאות חיים שונה. באופן זה, התזוזה הקטנה שגרמנו עם הקלפים יכולה להביא לשינוי גדול.
הקשר בין מה שקורה בתהליך הקריאה לבין מציאות חייו של השואל מזכיר גם ענף חדש של צורות גיאומטריות הנקראות "פרקטלים" (Fractals), שמופיעות כאשר מערכת כלשהי נמצאת במצב של כאוס. לדוגמה, תמונת המפרצים והשוניות של קו חוף באזור כלשהו בעולם נראית מאד דומה, בין אם מתבוננים בה מרחוק בתמונת לוויין, או בתצלום מגובה של כמה עשרות מטרים. במלים אחרות, אם מסתכלים על החלק - התצלום מקרוב - רואים צורה דומה מאד למה שרואים כאשר מסתכלים על קו החוף השלם. צורות כאלה, שבהן כל חלק קטן נראה כמו הצורה השלמה, נקראות בשם פרקטלים.
אפשר לראות גם כאן דמיון למה שמתרחש בזמן הקריאה בקלפים. אירוע הקריאה הוא חלק קטן מאד ממהלך חייו של השואל. אולם בתוך מרחב הקריאה אנו יכולים לקלוט ולהבחין באותן תבניות רגשיות שהשואל נושא איתו ושפועלות בתקופה זו בחייו. באופן זה החלק הקטן, שהוא תהליך הקריאה, משקף את השלם, שהוא מהלך חייו של השואל בתקופה הנוכחית. אפשר גם לחשוב בכיוון ההפוך: אם במהלך הקריאה (או בטקס מאגי) נגרם שינוי במצב התודעה של השואל ומופיעה בו תבנית חדשה, התבנית הזו תוכל להתבטא גם בקנה מידה גדול ולחולל שינוי משמעותי בחייו.
תורת המערכות המורכבותקוראי קלפים מיומנים יכולים לפתח עם הזמן את היכולת לנוע באופן חופשי פנימה והחוצה, בין תפיסת המציאות שבתוך מרחב הקריאה לבין זו שמחוץ לו. כדי שהם עצמם יוכלו להבין מה הם עושים, די אפוא ברעיון ההשלמתיות הקוונטית שמאפשר לעבור מתיאור אחד של המציאות לתיאור אחר. אולם אפשר לשאול אם יש אפשרות להסביר את התהליך גם למי שאינו יכול להיכנס למרחב הקריאה. למשל, זה יכול להיות מישהו שאינו רוצה או יכול להאמין במיסטיקה, בכוחות מאגיים, בסימנים או בצירופים בעלי משמעות, ולכן אין לו אפשרות להיכנס למרחב שבו דברים כאלה הם ממשיים.
השאלה מעניינת משום שאם יש דרך כזו, היא יכולה להיות בסיס לדיאלוג בין קריאה בקלפי טארוט לבין תחומי טיפול קונבנציונליים כמו פסיכולוגיה ופסיכואנליזה, שמחויבים לתמונת העולם החומרית והמדעית ולכן הם יכולים להתבונן במרחב הקריאה רק מבחוץ. דיאלוג כזה מתבקש אם נתבונן בקשרים שהולכים ונוצרים כיום בין הרפואה המוסדית המקובלת, שפועלת מתוך תמונת עולם מדעית, לבין שיטות הרפואה המשלימה שרבות מהן קשורות בהשקפות מיסטיות. כפי שאנשים כיום יכולים ליהנות משתי הגישות ברפואה ולבחור מהן את מה שמתאים להם, כך אפשר לצפות שבעתיד הלא רחוק גם שיטות הייעוץ המיסטי ייחשבו כתחום משלים לטיפול הפסיכולוגי המקובל. הרפואה המדעית משתמשת במושגים כמו פלצבו או ריפוי בכוח האמונה כדי להסביר את הצלחת הרפואה המשלימה, בלי להתחייב לשפה של אנרגיות רוחניות או ישויות על טבעיות. באופן דומה, כדאי לחפש מושגים שיאפשרו להסביר את הצלחת הקריאה בקלפי טארוט גם בלי להסתמך על אמונות מיסטיות.
אפשר להיעזר לשם כך בתפיסה מדעית חדשה שהתפתחה בשנים האחרונות כהמשך לתיאוריות הכאוס והפרקטלים, ונקראת תורת המערכות המורכבות. בתורה זו מדמים מערכת שלמה, שיכולה להיות פיזיקאלית, כימית, ביולוגית או אנושית, לכדור קטן המתגלגל בין הגבעות והבקעות של נוף הררי מחוספס (או כפי שקוראים לו, "נוף אבולוציוני"). הכדור נע בהשפעת כוח הכובד כאשר בכל רגע הוא נע לעבר הנקודה הנמוכה ביותר שסביבו, וכך הוא הולך ויורד בבקעות ובנקיקים של הנוף. לאורך זמן, תנועת הכדור למקומות יותר ויותר נמוכים מייצגת את התפתחות המערכת. לדוגמה, חוקרי תורת המורכבות מתארים כך את האבולוציה של היצורים החיים. ככל שהכדור המתאר את מצבו של מין ביולוגי מגיע למקום נמוך יותר, פירוש הדבר הוא שהמין הזה מפותח יותר ומותאם יותר לסביבתו.
בתנועת הכדור על פני הנוף האבולוציוני, ייתכן שלפעמים הוא יימצא במצב הבא. נניח שברגע מסוים, הוא נמצא בתוך שקע קטן באדמה. מתוך השקע הזה הוא אינו יכול לזוז, כי זוהי הנקודה הנמוכה ביותר בסביבה המיידית שלו. אולם ייתכן שממש קרוב, מעבר לגבעה קטנה, עוברת בקעה שתוליך את הכדור למקום הרבה יותר נמוך. ייתכן גם שיש בסביבה הקרובה כמה בקעות כאלה שכל אחת מהן מוליכה למקום אחר, ושכולן מוליכות למקומות "טובים" יותר מהמצב הקיים. אבל הכדור אינו יכול להגיע לאף אחת מהן. הוא תקוע בתוך השקע, ואין לו האנרגיה הדרושה כדי להתרומם ולחצות את הגבעות הקטנות שמפרידות בינו לבינן.
כעת נניח שמישהו מטלטל קצת את הכדור וגורם לו לקפוץ ימינה ושמאלה באופן אקראי. אם יש בסביבה בקעות שמוליכות למקומות נמוכים יותר, בשלב מסוים ייתכן שהכדור יקפוץ מעל אחת הגבעות ויגיע לבקעה שמאחוריה. פירוש הדבר הוא שגורם אקראי שיחרר את הכדור מהמצב התקוע ואיפשר לו לנוע במסלול התפתחות חדש. הנקודה החשובה היא שהגורם האקראי כשלעצמו אינו זה שמניע את הכדור לאורך המסלול, והוא גם אינו מכתיב לאן הכדור יגיע לבסוף. כאשר הכדור כבר עלה על מסלול מתאים, התנועה מתרחשת "מאליה" בגלל כוח הכובד ובגלל צורת הבקעה שהיא חלק מהנוף. ייתכן גם שהבקעה מתפתלת בקו לא ישר, ובסופו של דבר המסלול יוליך את הכדור בכיוון שונה לגמרי מכיוון הקפיצה המקורית. אולם הטלטלה האקראית נחוץ כדי שמלכתחילה, הכדור יוכל לדלג מעל המכשולים ולהגיע אל המסלול הזה.
גם את התהליך הדינמי שמתרחש במהלך הקריאה בקלפים בין הקורא והשואל אפשר לדמות לתנועה של כדור בנוף אבולוציוני, וגם כאן אפשר לחשוב על מצבים תקועים ועל תזוזה אקראית שמשחררת אותם. כל עוד השיחה בין השואל לקורא מתנהלת רק בין החלקים המודעים והצפויים שבנפשם, רק חלק קטן ממרחב האפשרויות של הנוף האבולוציוני הוא נגיש להם. הסיבות לכך יכולות להיות הרגלי מחשבה קיימים, דעות קדומות שמקורן בהשפעה חברתית, או חוסר תעוזה מספקת כדי להפעיל דמיון יצירתי ולחפש אפשרויות לא שגרתיות. בתמונת הנוף האבולוציוני פירוש הדבר הוא שהכדור נע במרחב מוגבל ומצומצם, כאשר המחסומים האלה מונעים ממנו לנוע לכיוונים פוריים יותר.
הנחת העבודה שלנו היא שגם אם איננו מודעים להם, יש בהישג ידנו עוד קשרים ותובנות שיכולים לסייע לשיחה להתקדם ולהנחות את השואל בכיוון מועיל. אפשר לחשוב שתובנות כאלה כבר קיימות בחלקים הלא מודעים שבנפשנו, ברבדים גבוהים יותר של התודעה האישית, או אולי בישויות מיטיבות שקיימות מחוץ לנו. ייתכן גם שהן נוצרות רק במהלך השיחה עצמה, מתוך היכולות והעוצמות האישיות של הקורא והשואל. אולם בלי קשר לאמונות ולהשקפת העולם שלנו, אם אין תובנות כאלה שאפשר להגיע אליהן, אזי לא הקריאה בקלפים ואולי לא שום דבר אחר שנוכל לעשות לא יוכלו לעזור לשואל. ואכן, כמו בכל שיטת ייעוץ או טיפול או ריפוי, לא תמיד זה עובד. אולם הניסיון המצטבר של אלפי שנים, שבהן אנשים בתרבויות שונות ובתנאים שונים לגמרי חוזרים לשיטות האלה שוב ושוב, מראה שבמקרים רבים הן אכן יכולות להועיל.
אם רוצים לוותר לגמרי על השימוש בשפה מיסטית, אפשר אפוא להבין באופן זה את תפקידו של הגורם האקראי בערבוב הקלפים. הקורא נותן משמעות לצירוף הקלפים שיצא בפריסה, ומשייך אותם לבעיה של השואל. הדבר נותן לשיחה ביניהם דחיפה בכיוון לא צפוי שיכולה לגרום להם לדלג מעל המחסומים הקיימים ולמצוא מסלולים חדשים, כמו כדור המתגלגל במורד בקעה שקודם לא הייתה נגישה לו. גם כאן, הדחיפה האקראית של צירוף הקלפים אינה קובעת לאן הדברים יתגלגלו בהמשך. במלים אחרות, עצם התזוזה בכיוון חדש כתוצאה מפעולתו של גורם אקראי אינה מספיקה. כדי שלתהליך תהיה תוצאה חיובית על הקורא ליצור נוף אבולוציוני עם בקעות מתאימות, כלומר לנהל את מפגש הקריאה כך שהפתיחות של השואל ונכונותו לבדוק כיוונים לא צפויים, שמתבטאת בעצם העובדה שהוא בא לקריאה, יאפשרו לו להגיע לפתרונות מועילים ונגישים.
הקריאה והמופלאבנקודה זו כדאי לחזור ולהזכיר את הלקח של תורת הקוונטים. כמו כל תיאוריה, גם ההסבר הזה אינו המציאות עצמה אלא רק תיאור של המציאות בשפה ומנקודת מבט מסויימת. לצורך העניין קיבלנו כאן את שפת המדע שמלכתחילה אין בה מקום לנס ולמופלא, ולכן ערבוב הקלפים מופיע בה כתהליך אקראי. אם מסתכלים כך על הקריאה בקלפים אזי היא נראית כמין משחק. במשחק הזה אנו נכנסים למרחב הקריאה, מקבלים לצורך העניין תמונת מציאות אחרת שבה כל דבר הוא סימן, ונותנים אמון בפרשנות שאנו יכולים למצוא בצירוף של סמלים. אחר כך אנו חוזרים לחיינו במציאות הרגילה עם תובנות חדשות ומועילות שקיבלנו מהתהליך. ראייה כזו יכולה להקל על אנשים שיש להם קושי או התנגדות למיסטיקה להבין שקריאה בקלפים יכולה להיות אירוע בעל השפעה חיובית ומועילה עבור השואל, למרות שלכאורה היא מבוססת על ערבוב אקראי.
ועם כל זה, פעמים רבות אנו מסתכלים בקלפים שיצאו בפריסה ויש לנו תחושה חזקה שהם לא יצאו במקרה. משהו בצירוף הקלפים, או בעובדה שאותם קלפים מופיעים שוב ושוב, נראה כמסר שמכוון במיוחד אלינו. יש גם לא מעט מקרים שבהם אנחנו, או קוראי קלפים אחרים, מצליחים להגיע באופן אינטואיטיבי למידע מדויק על השואל, בלי שההיגיון יוכל להסביר כיצד ידענו זאת. האם תחושות ומקרים כאלה הם רק אשליה?
אם נחזור לדוגמת הכדור והקפיצות, אולי בכל זאת יש כאן משהו שמעבר לאקראי. אולי מפעם לפעם ישנה הטיה קלה, עדינה כמשק כנפיו של פרפר, שבאה מרובד אחר של המציאות ודוחפת את הכדור (כלומר, אותנו) לכיוון טוב יותר. הטיה כזו היא מין השפעה נסתרת שמתערבת בערבוב הקלפים, או אולי במה שעובר במוחנו כשאנו קוראים בהם. המחקר המדעי לא יוכל לגלות אותה, כי הניסוי המדעי מחפש תופעות שתמיד חוזרות על עצמן בלי קשר לשיקולי משמעות אנושיים. אולם ההתערבות הזו עדיין תהיה ממשית. היא תופיע כמין מגע של חסד, שאי אפשר להסביר או לצפות מראש. רק מדי פעם, כאשר אנו חשים שצירוף הקלפים מכוון ממש עבורנו, או כאשר האינטואיציות שלנו מעלות מידע שקולע למטרה ברמת דיוק שמדהימה גם אותנו, נוכל לחוש את הנוכחות שלה מתוך הרגש החזק שאומר לנו שמשהו כזה, מופלא ולא ניתן להסבר, אכן קרה.
ד"ר יואב בן-דב החל את דרכו בפיזיקה והתמחה בפילוסופיה של המדע, בתורת הקוונטים ובתורת הכאוס שאותן לימד שנים רבות באוניברסיטת תל אביב ובמוסדות אקדמיים נוספים.
מלמד ויועץ בקלפי טארוט מאז 1979, וכתב את הספר הראשון בנושא בעברית. עוסק גם בענייני תרבות דיגיטלית, מסורות הודיות והוויה ישראלית עכשווית. מעביר סדנאות בטארוט, קלפים טיפוליים ופסיכומאגיה.
לפרטים, מאמרים, עדכונים, הזמנת הרצאות וייעוץ אישי http://www.bendov.infoטל': 0777828204.